ה”מקצוע “החשוב בקורונה- “לדעת להיות בקשר”

18.1.2021

 כבר כמעט שנה אנחנו כל הזמן בבית, ולמרות זאת אחד האתגרים הגדולים של
התקופה הזו הוא “לדעת להיות בקשר”-תובנה חשובה מעמיתי ד”ר אייל דורון- תודה אייל- ומה זה אומר :

קשר עם המשפחה הגרעינית, המשפחה גדולה, עם השכניםהחברים

להיות תמיד בקשר בכל דרך שהיא

איך להיות “לבד” ולא  בודד

איך להיות יזם של הקשרים החברתיים שלנו 

כדי ללמד את “המקצוע” הזה- “לדעת להיות בקשר” את הילדים הפרטיים שלי, אני- בעיקר:

מחפשת את המילים ש”מדברות” לכל אחד מהילדים שלי בנפרד, ולשם כך עליי להקשיב וללקט מידע.

אוספת לאורך היום מידע לדוגמא מה הילד הקטן שלי אוהב לאכול ואת הנקודה הזו שוזרת בפעילות.

בודקת מתי הקשב שלו לנהל שיחה הוא הכי גדול-
לדוגמא: כשהוא אוכל, או מסדר את המדיח, או עושה אמבטיה

בודקת כיצד ניהול השיחה והקשר יהיה רצוף  בפריטים רלוונטיים עבורו, כמו סוגי מזון שמועדפים עליו או הספורט בו הוא עוסק.

דוגמא  לשאלה יכולה להיות:

מה אהבת שקרה בפגישה בזום עם המדריך או בחוג שחמט או עם המורה“?

כך אני אוספת רעיונות מסביבת הבית ספר, החוגים או הדינמיקה עם החברים.

עם אחד הילדים שלי, שלא מרבה במילים, יותר קשה. אבל אל דאגה, גם מילים
בודדות מספיקות למטרה הזו וגם להגיד לו “אוהבת אותך” “בקר טוב
”  “לילה טוב” זה נהדר ,
ואם מצליחים להגיד את זה כשמסתכלים לו בעיניים זה בכלל נהדר
.

ואיך זה בא לידי ביטוי בבית משפחת סינגר אתם שואלים?

אז ככה

הגדול חזר לחופשת זום מפנימית יאס”א בירושלים וכרגיל החיים שלו מתנהלים
בכיף רוב הזמן, בין מגרש הטניס, לחברים בקיבוץ, לזומים עם החברים והמורים,
ולשיעורי בית שעושים עם חברות וחברים אל תוך הלילה . איך – כמובן- בזום
.

האמצעי התחיל אתמול לעשות כושר עם מדריך פרטי בקיבוץ וראה כי טוב, וממשיך
להיכנס באופן אקראי לשעורים בזום, ומדי פעם גם להינות ולהכין שעורי בית. בגדול מצבו
הרבה יותר טוב מאשר בסגרים הקודמים ואני אשכרה שומעת אותו עונה לשאלות ואפילו צוחק
כששואלים אותו שאלות בזום
.

והקטן- זה הסיפור הכי מעניין

האמת שחייבת להגיד שאתו ויתרתי על זומים של בית ספר.

בגלל הנסיבות המשפחתיות הוא קיבל מעמד של “תלמיד דיפרנציאלי”,
והוא מגיע כל יום בין 9-12 לבית ספר. בימים שהסייעות בבידוד( כמו אתמול) ואין ,
אני מנסה להקפיד אתו על יצירת מרחב לעשיית דברים שעושים לו (וגם לי) ממש טוב
בתקופה הזו: טיול עם קומזיץ, משחק קלפים או משחק אחר וארוחות בוקר או צהרים כיפיות
יחד
.

וגם לקרוא 2 טקסטים שהוא קיבל מהמורה להוראה מתקנת כל יום.

 

אני מאמינה שלכל אחד מהילדים יש מורה/הורה/
מנחה/מדריך או חבר שהם פוגשים במרחב הפיזי או הורטואלי, מישהו שהוא משמעותי
עבורם! מישהו שמסתכל בעיניים, שואל שאלות, מתייחס, צוחק מהבדיחות שלהם, נותן משוב,
לא מוותר וגם יודע לעזוב אותם כשהוא רואה כשקמו על רגל שמאל ואין להם כוח”.
(נעה סינגר)
.

 

Posted in בלוג on January, 2021

צור קשר

Skip to content