“לראות את המשפחה שלנו מתוך ה”יש” וה”כן

2.2.2021

 תנועה שנוצרת מבפנים החוצה

במשך השבוע שעבר, זזתי בחוסות נוחות, הרגשתי שהיינו מספיק בבית, שהסגר סוגר ובעיקר לא הרגשתי מספיק משפחה- חשבתי שאולי במדבר נרגיש. קיבלתי הסכמה בעיקר מאורי האמצעי….. וכל מה שהיה צריך זה “רק” לארוז ולא לצאת מאוחר מדי

את כל השאר אני כבר יודעת לארגן

 

איך זה נראה בפועל?

כל הבוקר עוד עבדתי בשישי. בשעה 12:00 התחלתי לארוז, בידיעה שנצא בשעה 14:00 בערך.

האריזה היא לא כמו כשיוצאים לקמפינג כמשפחה “רגילה”- אני עם הפרעת קשב בלתי מאובחנת- יש לי רשימה בראש, דוחפת הכל לבגאז’, כל הזמן משחזרת איך נראה סדר יום בקמפינג ולפי זה מחליטה מה לקחת, והכי מלחיץ תמיד זה שיהיה קר- אז בלארוז מספיק שמיכות ובגדים אני משקיעה הכי הרבה.

וזהו, מהרגע שיוצאים (כמובן שזה היה 15:00 ולא 14:00 ) אני נרגעת, כי אני יודעת שאם יצאנו אז גם נגיע.

עוברים ברהט לעשות השלמות ולקנות פלאפל לארוחת ערב

שמיים וויז על חניון נחל רחף תחתון ונוסעים

 

גן משחקים מדברי באוהל

 

מתחילים בשעה של הסתבכות עם האוהל, מסתדרים כשמורידים סרטון מיוטיוב עם הסבר.

מצליחה לסדר את הפלאפל על המחצלת החדשה שקנינו כך שייראה כמעט כמו ארוחת שבת משפחתית.

מנקים (מנקה) ומסדרים (מסדרת), מוציאים את המזרונים והשמיכות מהאוטו ומתארגנים לזמן הכי כיפי בקמפינג-זמן משחק….

המשך יבוא….. או שלא…….

 

 

Posted in בלוג on February, 2021

צור קשר

Skip to content