היום פגשתי את מנהל בית הספר התיכון של הילדים שלי. הוא ארגן מפגש קפה במשרד שלו עם ההורים כדי לשמוע ולהשמיע.
הגיעה עוד אמא אחת והיה מעניין מאד.
ארחיב על נושא אחד שהעליתי במפגש עם המנהל- הוראה מרחוק
נושא שיהיה גם הבייבי שלי בחודשים הקרובים
הילדים למדו שנה וחצי בזום. לרובם זה לא היה טוב, נכון, לחלקם זה היה נהדר. אורי בחר השנה בקורס תכנות בג'אוה באקדמיה בתיכון שהוא יעשה אותו לבד, באופן מקוון. שאלתי אותו אם לא מפריע לו להיות לבד מכל השכבה. כי בהתחלה הוא חיפש קורסים פיזיים במכללת ספיר שיוכל לעשות עם ילדים שהוא מכיר. ותשובתו היתה: " אמא, אני מעדיף ללמוד קורס בזום בנושא שמעניין אותי בלי אף ילד שאני מכיר, מאשר קורס פיזי בנושא שלא מענין אותי עם ילדים שאני מכיר.
הילדים מבינים כבר את היתרון שיכול להיות ללמידה מהבית און ליין וכמה בית ספר יכול ללמד 36 שעות בשבוע, רב הזמן דברים לא רלבנטיים.
וכששאלתי היום את מנהל בית הספר שבו הוא לומד, למה הם לא קבעו יום למידה מהבית, תשובתו היתה "משרד החינוך לא מאשר לבתי ספר שלומדים 5 ימים בשבוע ללמד יום אחד מהבית". וגם סיפר לי על מנהל אחר במועצה אחרת שסיפר על הקשיים בלמידה מהבית, ועל כך שההורים מתעקשים על כך שהילדים יגיעו 5 ימים בשבוע לבית ספר לפגש אחד את השני.
גם האמא השניה היתה ממש אנטי וחשבה שאין שום סיבה לחזור ללמוד מהבית אם אפשר פנים מול פנים. ואז מה אם "לשם העולם הולך" הכי חשוב זה מפגש פיזי.
אז יש לי כמה דברים לספר לכם:
1.יש המון דרכים לקיים למידה מהבית: יום שלם בשבוע הוא רק אחד מהם.
לילדים מספיק לפגש אחד את השני 3 פעמים בשבוע. ובטח לא צריך 8 שעות ביום.
בתי ספר מתקדמים וחדשניים, כמו זה שבו הבן שלי לומד, חייבם להכין את את הילדים לעולם התעסוקה, שבו למשל כל כך הרבה מהפגישות עברו לאון ליין, גם אם באמת זה הכי כיף וטוב ובריא לנפש להיפגש פנים מול פנים.
2. ההורים תמיד יתנגדו לדברים. אם עושים מהלכים בצורה מחושבת, בהסברה, לא בבת אחת ונותנים אפשרויות בחירה(למשל- מי שלא רוצה ללמוד מהבית שיגיע לבית הספר ויהיה לו "מרכז למידה") אז אפשר לטפל בחלק מההתנגדויות (כמו שאמרתי, האמא השניה שהגיעה לפגישה התנגדה מאד ליום למידה מהבית, אבל לדעתי היא בכלל לא הבינה במה מדובר. לא נאמר מהתנשאות. אני חושבת שבאמת זה מנ. שהיה. וזו הבעיה ברב המקרים שרוצים לעשות שינויים ורפורמות- שההסברה לא טובה ולכן הצד השני מתנגד כי הוא לא מבין במה מדובר בכלל).
3. אסטרטגיות למידה ולמידה עצמית- במאמר מעניין מאד שפרסם קולגה שלי- רעי דישון,
בפוסט אחר, מתואר תהליך חשוב שבו כשאנחנו לומדים איך אנחנו לומדים הכי טוב, אז יכולה לקרות הקפיצה הגדולה ביותר שלנו בכל תחום שהוא. אפשר להגיד הרבה דברים על הזום, ועל למידה מהבית, אבל לחלק גדול מהילדים הוא חידד את ההבנה שהם יכולים ללמוד המון דברים לבד, וסייע להם לקחת אחריות על הלמידה שלהם. אלו תהליכים שיכולים לקרות בבית ספר אם המורים מאד מאד מיומנים בהקנית מיומנויות אלו, ואם הילדים היו לומדים בכיתות של 10- 20 תלמידים. אני לא צריכה לספר לכם מה המצב בשטח.
אז בגלל מיזם הקורסים המקוונים של החוגים לילדים סקרנים, שנראה לי הולך להצליח, שהתחלתי עם רשת אמי"ת, והבנה מהשטח שאין ידע ואין למידת עמיתים בין בתי ספר ומחלקות חינוך בנושא-
החלטתי לקיים שורת כנסים שתעסוק בלמידה מהבית(לאו דווקא מקוונת), ותהיה מיועדת לנשות חינוך- מנהלות ומנהלי מחלקות חינוך, מנהלות ומנהלי בתי ספר, מורות ומורים.
בתמונה-
סוג של למידה מהבית-
סבתא באה לבקר ואורי, שאוהב לבשל, הכין איתה אגרול מדפי אורז. אמנם זה קרה אחהצ, ולא בבוקר. אבל ברור לי לגמרי שבתי ספר שיתחילו לחקור את הלמידה מהבית יבינו שזה לא רק זום , אלא עוד עשרות דוגמאות אחרות שהלמידה הזו תזמן לילדים.
